הערה: התקשור נעשה בעקבות תחושת אי נוחות שלי לגבי החיסונים. אין בו כדי לקבוע האם הם "טובים" או לא, אלא להאיר את עינינו מאיזה מקום אנו ניגשים לחיסונים האלה. האם ממקום של בחירה חופשית מושכלת, או מפחד, היסטריה, והתנהלות עדר? והשורה התחתונה היא: הקשבה לעצמך.
וכמו כל התקשורים שאני מקבלת, הוא אינו אומר מה לעשות, אלא נותן הבנות.
(מה הסיבה שיש לי תחושה לא טובה לגבי החיסונים?)
ואותו העדר אשר רץ כאחוז אמוק, אחוז פחד – נאמר, כאותן כבשים אשר רצות עיוורות, מובהלות אל הקצה האחר (…) בידי קומץ אשר דוחפים אותן לשם, ואנו לא נאמר "מנהיגים אותם לשם" כוון שהנהגה אין כאן. יש דחיפה מתוך פחד. אותה הריצה ריצת העדר היא שמעוררת בך אותה התנגדות כוון שיודעת את כי כל דבר הנעשה מתוך אותה התעדרות – אין בו אמת.
(אבל אולי זה נכון? אולי באמת כולם צריכים להתחסן כרגע?)
איש כליבו יעשה, אולם אין כאן "ליבו" כוון שאנשים אינם קשובים לאותו קול פנימי והינם נוהרים מתוך אותו הפחד, וכאן טמונה הסכנה.
(כלומר?)
בהינתן האות, בהישמע הגונג המונע מאותו הפחד ומאותה ההיסטריה, ויאבדו אנשים את שיקול דעתם. כשאותו שיקול מופעל ואותו אדם בבחירתו עושה זאת, התוצאה שונה.
(אבל האם החיסונים מזיקים או לא? והאם בכלל תענו לי על זה…)
הינם מזיקים באופן שהם נתפסים ואותה אנרגיית פחד אשר מניעה את אותה נהירה, היא אשר משווה תדר לאותו נזק פנימי המוחדר אל אותו הגוף. כוון שאותה הנהגה אשר לכם (אותו דירבון ודחיפה, כוון שהנהגה אמיתית אין כאן) הינה אשר דוחפת ומכוונת לאותו הפחד. והינה מגדילה ומרחיבה אותו פי עשרות מונים. זאת אשר הינך חשה וזאת אותה התנגדות אשר רבים כמוך שדרך העדר אינה דרכם – היא אשר מקוממת אתכם.
אולם אנו נאמר כי כל אותו תצרף הוכן ותוכנן כוון שאותה אנושות אשר לכם המונעת מפחד, מסגרות כובלות, שליטה, אוטומט – אותה אנושות עליה כבר מזמן לשנות את דרכה וזוהי דרך אחת לייצר אותו שינוי.
(אבל אם החיסון יפגע באנשים, הם עוד יותר יפחדו – איך ישתנה התדר הזה?)
הם לא יידעו במי להאמין. הם יבינו כי אותם מושיעים חיצוניים אינם מושיעים, הכבשים יתבלבלו ויחלו לרוץ לכל עבר, והעדר יתפרק. אותן כבשים יחפשו להאמין בגורמים אחרים, או שיתחילו להאמין בעצמן – וזהו השינוי המתבקש.
(אז כל הסיבוב הזה כדי שאנשים יתחילו להסתכל פנימה?)
אכן.
(תודה).
