בימים האחרונים הרגשתי חוסר שקט, מתח, דאגה, פחד – ממה שקורה במדינה שלנו. הרגשתי שאני צריכה אויר… אז שאלתי. ביקשתי לדעת מה קורה פה, ולמה דווקא עכשיו. זה התקשור שהתקבל: (השאלות שלי מופיעות בסוגריים)
(מה הסיבה הגבוהה לאירועים האלה?)
ואותו שילטון אשר לכם (ואנו כבר רמזנו על יהירותכם בעבר) אותה התנהלות שלטונית אשר לכם, כבר אינה תואמת בשום רמה את אותו עידן חדש אשר אנו מצויים בו. ואותה התקוממות (והיא אינה קורית רק בתחום הנוכחי אלא כוללת וחובקת כל תחום בחייכם) הינה המבקשת לומר – עד כאן.
ואותו "עד כאן" אינו: "הגיעו מים עד נפש" כלשונכם, כוון שאין בנפש מדובר. מדובר באותה התנהלות אנרגטית לקויה אשר מצרה ומצרה ומכווצת ומשמרת בתבניות מוכרות, קדומות, ומשובלנות את אותה היסטוריה אנושית אשר לכם, את אותה התנהלות מימים ימימה אשר אינה תואמת את מערך האנרגיה של העידן אשר אנו מצויים בו, ולא נאמר – מצויים בפיתחו, כוון שאנו מצויים בו, ודרך חזרה אין.
ולכן אותה התקוממות אשר נחווית בכל תחום בחייכם, אם בביתכם, באותה מע' השכלה, באופן הפרנסה שלכם ובאותם יושבי ארצכם. מהקטן לגדול נדרש אויר, שחרור, פתיחה, הסכמה, ונדרשת הסתכלות רחבה אשר אינה בולמת במסגרות כפייה, אלא מאפשרת אותה צמיחה רחבה כאותו גנן המשקה את כל צמחיו בגן באופן שווה ואינו עושה איפה ואיפה. ויפרחו וישגשגו אותם צמחים כוון שמקבלים הם את ההזנה הראויה.
ביוצרכם ובשמכם אותן הגבלות, מסגרות, אשר חונקות ומשמרות דפוסי מחשבה ופעולה קדומים, הנכם פוגעים באותה צמיחה משתרגת ופגיעה זו אינה ניתנת להכלה יותר.
(איך יוצאים מהמצב הזה?)
אותה תשתית אשר יצרתם, ואותה תשתית אשר אתם מחרבים כעת – אחת היא.
תשתית הכפייה, ההנמכה, השליטה, המטפסת על אחד, על מנת לרומם אחר. כאותן מדרגות אנושיות אשר המטפס בהן רואה רק את דרכו למעלה ואינו רואה את שמתחתיו.
ואותה תשתית עליה להשתנות מן היסוד.
ולכן נדרש אותו ערעור קיומי בסיסי אשר לכם בעת הזאת. ואותו ערעור עליו להיות מטלטל מספיק על מנת לשבור, לפרק ולמוסס מסורת של שנים – שנות דור.
סדר חדש נדרש. בכל הרמות, בכל אפיקי חייכם. והיה ותתקיים ההבנה כי המטרה אינה "להשיב דברים על כנם" אלא המטרה היא סדר קיומי חדש – תבוא הרגיעה המיוחלת, ואותה צמיחה באותו גן אשר לכם – תתאפשר.
(תודה!)
